האם אני גמיש מספיק ליוגה? (ועוד 10 פחדים שמונעים מכם לעלות על המזרן)

הנה סוד שרוב האנשים לא יגידו לכם: כשמישהו אומר "אני צריך לנסות יוגה," המוח שלו בעצם אומר משהו אחר לגמרי.

"אני חושש שאיכנס, אגלה שכולם יודעים מה הם עושים, ואבלה שעה שלמה בלהעמיד פנים שאני שייך לשם."

אתן לכם תשובה: רוב האנשים בשיעור יוגה עסוקים מדי בלנסות לא ליפול כדי לשים לב מה אתם עושים. ואלה שנראים כאילו נולדו בתנוחת פרסה? הם התחילו בדיוק איפה שאתם עכשיו.

אז בואו נתמודד עם הפחדים, אחד אחד — בהומור, בכנות, ובלי שום גייט-קיפינג.

"אני לא מספיק גמיש בשביל יוגה."

זה הפחד מספר 1.

הנה העניין: גמישות אינה תנאי מוקדם ליוגה. היא תוצאה של יוגה. אתם לא מתרגלים כי אתם גמישים. אתם מתרגלים כדי להפוך לגמישים יותר.

כל אדם שאי פעם ראיתם על שער מגזין יוגה התחיל את השיעור הראשון שלו עם אותם שרירי ירך תפוסים, ברכיים שנקשות, ואת אותה האנרגיה של "אני לא יכול לגעת באצבעות הרגליים" כמו כולם.

ההבדל? הם המשיכו להגיע.

יש באפליקציה קטגוריה שלמה של תנוחות בדיוק למתחילים — תנוחת ילד, תנוחת הר, תנוחת גופה. אף אחת לא דורשת מכם לקפל את עצמכם לאוריגמי אנושי. אתם יכולים להתחיל בדיוק איפה שאתם ולהרגיש התקדמות תוך שבועות.

"אני כבד מדי בשביל יוגה."

בואו אהיה ישיר: ליוגה אין מגבלת משקל. מעולם לא היה.

הרעיון שיוגה מיועדת רק לגופים רזים וגמישים הוא שטיפה שיווקית שמורי יוגה אמיתיים נלחמים בה כבר שנים. יוגה היא תרגול של מפגש עם עצמכם איפה שאתם נמצאים — וזה נכון לכל גוף ובכל מידה.

חלק מהתנוחות עשויות להרגיש שונה בגוף גדול יותר. חלק מהתאמות עשויות לעזור. אבל היתרונות — הפחתת מתח, כוח, שינה טובה יותר, מערכת עצבים רגועה יותר — זהים לחלוטין בלי קשר למידה שלכם.

22 התנוחות באפליקציה כוללות התאמות לשימוש בבית, בקצב שלכם, בלי שאף אחד מסתכל. התחילו בישיבה. השתמשו בכיסא. הישארו בתנוחת ילד לנשימות נוספות. אין משטרת יוגה.

"אני איראה מגוחך."

חדשות טובות: בהחלט תיראו. כולנו נראים.

אני אישית:

• נפלתי מ-Tree Pose אל תוך מדף ספרים
• השמעתי קולות במהלך פיתולים שאני יכול לתאר רק כ"רהיט גן תוקפני"
• ביליתי סשן שלם בלנסות להבין אם אני שואף כשאני אמור לנשוף

ואתם יודעים מה קרה? כלום. העולם המשיך להסתובב. צחקתי, חזרתי לתנוחה, והמשכתי הלאה.

יוגה אינה הופעה. אף אחד לא נותן לכם ציון. האדם לידכם עסוק מדי ברעידות של עצמו כדי שיהיה אכפת לו משלכם.

"אין לי בגדים מתאימים."

גם לי לא היה בשנה הראשונה.

לבשתי מכנסי כדורסל וחולצת טריקו שראתה ימים טובים יותר. האישה לידי לבשה סט תואם ב-120 דולר. שתינו עשינו את אותו Downward Dog. התלבושת שלה לא הפכה את התנוחה שלה לטובה יותר. זה רק אומר שהיא הוציאה יותר כסף כדי להזיע בבד צבעוני מתואם.

תלבשו משהו שאפשר לזוז בו. זאת הדרישה היחידה. אם המכנסיים שלכם ממבצע והחולצה שלכם עם לוגו דהוי מריצת 5K שעשיתם ב-2019, אתם לבושים מושלם.

"אני מבוגר מדי בשביל להתחיל."

פעם פגשתי מישהי שהתחילה יוגה בגיל 72. שתים-עשרה שנים אחר כך היא עדיין תרגלה, עדיין למדה דברים חדשים, עדיין צחקה כשרעדה.

יש באפליקציה סשנים עדינים המיועדים לתנועה נגישה. מושלם אם אתם מתחילים בשלב מאוחר יותר בחיים או סתם רוצים משהו שנע בקצב אנושי.

"מה אם לא אצליח להדביק את הקצב?"

כל סשן יוגה באפליקציה מאפשר לכם לקבוע משך וקצב משלכם. אתם מחליטים כמה זמן להחזיק כל תנוחה. אתם מחליטים מתי לנוח. האפליקציה לא ממהרת אתכם, לא שופטת אתכם, ולא משווה אתכם לאף אחד אחר.

אם המדריך בראש שלכם אומר "היית צריך להיות רחוק יותר עד עכשיו," פטרו אותו. הוא לא מוזמן לתרגול הזה.

"אין לי מזרן."

אתם לא צריכים אחד כדי להתחיל.

תנוחת ילד עובדת על שטיח. תנוחת הר עובדת על פרקט. Downward Dog עובד על מגבת אם אתם צריכים קצת אחיזה. הרבה מהסשנים של האפליקציה מבוססי רצפה ועובדים נהדר עם שמיכה בלבד.

אם תתאהבו בתרגול, קנו מזרן בהמשך. אל תתנו לחוסר במזרן לעצור אתכם היום.

"אני גבר. יוגה היא לנשים, נכון?"

תנו לי לעצור אתכם שם.

יוגה לא שווקה לאף מגדר במשך רוב ההיסטוריה שלה — היא פשוט הייתה תרגול לכל מי שרצה לעשות אותו. הרעיון שיוגה היא "לנשים" ספציפית זו זווית שיווקית די חדשה, לא משהו שמושרש במסורת עצמה.

כמה מהספורטאים החזקים והגמישים בעולם — שחקני NFL, לוחמי UFC, מרימי משקולות אולימפיים — עושים יוגה. הם לא עושים אותה כי היא עדינה. הם עושים אותה כי היא בונה כוח, ניידות והתאוששות ששום דבר אחר לא יכול להשתוות אליהן.

ובינינו? להיות הגבר היחיד בחדר מלא באנשים שנושמים בשקט זה הרבה פחות מביך מרוב הדברים שאנחנו עושים. אתם תשרודו.

"אני גדול מדי / שרירי מדי / נוקשה מדי מהרמת משקולות."

אה, אני שומע את זה הרבה.

הנה העניין: הרמת דברים כבדים עושה אתכם נוקשים. יוגה עושה אתכם לא נוקשים. הם זוג מושלם.

חלק מהתנוחות עשויות להרגיש שונה כשיש לכם יותר מסת שריר — הירכיים שלכם אולי לא יתקפלו באותה צורה, הכתפיים שלכם אולי יתנגדו במצבים מסוימים. זה לא סימן שאתם לא שייכים. זה סימן שהגוף שלכם עושה דברים שונים, ויוגה כאן כדי להשלים אותם.

Downward Dog ימתח את הכתפיים שהעמסתם בלחיצת חזה. Low Lunge יפתח ירכיים שישבו באוטו או ליד שולחן כל היום. תנוחת גופה תתן למערכת העצבים שלכם הפסקה שהיא כל כך צריכה.

"אני לא נראה כמו אדם שעושה יוגה."

איך נראה אדם שעושה יוגה?

באמת. תחשבו על זה. התמונות שראיתם בפרסומות ובמגזינים הן פרוסה זעירה של מי שבאמת מתרגל. לכו לסטודיו יוגה אמיתי — לא הגרסה של אינסטגרם — ותראו כל גיל, כל מבנה גוף, כל רמת גמישות, כל מגדר, כל שכבה בחיים.

האדם ש"נראה כמו מי שעושה יוגה" הוא האדם שפשוט מגיע. זהו. זאת הדרישה היחידה.

באפליקציה אין מראה. היא לא משווה אתכם לאף אחד. היא רק מנחה את הנשימה והתנועה שלכם, בדיוק כמו שאתם עכשיו.

"מה אם אפרוש?"

אז תפרושו. וזה בסדר.

אבל הנה מה שקורה בדרך כלל: אנשים מתחילים, מגלים שזה עדין יותר ממה שציפו, מרגישים קצת יותר טוב אחרי כל סשן, ולפני שהם שמים לב הם עשו את זה עשר פעמים. ואז עשרים. ואז זה פשוט חלק מהשבוע שלהם.

התחילו עם סשן קצר. אפילו כמה דקות בנויות בדיוק לרגע הזה — כשאתם מוכנים לנסות אבל לא מוכנים להתחייב לשעה של שום דבר.

האמת

כל אדם שעושה יוגה — מהמורה המתקדם ביותר ועד האדם הפורש מזרן בפעם הראשונה היום — התחיל עם גוף שלא ידע מה הוא עושה. לכל אחד מהם היו ספקות. כל אחד מהם שאל את עצמו "האם אני שייך כאן?"

וכל אחד מהם ענה כן.

גם אתם יכולים.